גדלנו בעולם פשוט,בלי מסכים ובלי מסכות
חלקנו עוד זוכרים את תחושת החופש שהייתה לנו. בלי להחזיק תמיד את הסמארטפון, בלי הרשתות החברתיות. היינו נפגשים בחוץ ומדברים פנים מול פנים בטבעיות. בלי לחשוב על הסטורי הבא, בלי הצורך להרשים. פשוט היינו אנחנו וחיינו את הרגע.
לא פחדנו משעמום. גם לא משקט מביך. כי בדיוק משם התחילו השיחות הכי כנות. ראינו את האנשים סביבנו בעיניים אנושיות, וזה הרגיש כל כך אמיתי.










